נתניהו השריש תחושה שהכל גזרת גורל, מהקונפליקט עם הפלשתינאים ועד יוקר המחיה – זה לא נכון!

פרופ' מנואל טרכטנברג מאמין שעוד אפשר לפתור את הבעיות הגדולות שלנו, ושניצני המחאה החדשה מפספסים את העיקר.
"מה שקרה הוא שהשתרש אצלנו 'סינדרום עזה'", אומר מנואל טרכטנברג – פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, חוקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון, עד לפני שנה חבר כנסת (מטעם המחנה הציוני) וקודם לכן ראש "הוועדה לשינוי כלכלי־חברתי" שקמה בעקבות מחאת 2011.

הקשר הצרפתי

ציפי בוכניק, דפנה גץ, איליה זטקובצקי

כיצד מוסדות ההשכלה באירופה צריכים להתמודד עם ההגירה המוסלמית?
מה הדרך הנכונה לקדם נשים בתחומי המדעים? כיצד נאבקים בחרם נגד ישראל, ולמה יהודים זוכים בכל כך הרבה פרסי נובל? הנשים שעומדות בראש האקדמיות הלאומיות למדעים בצרפת ובישראל, הפיזיקאית פרופ׳ קתרין ברשיניאק משם והמשפטנית פרופ׳ נילי כהן מכאן, נפגשו השבוע לשיחה לרגל "עונת צרפת-ישראל", ובין המחמאות ההדדיות והעבודה המשותפת הצליחו גם להתווכח.

פרס מפעל הפיס לאומניות ולמדעים ע"ש לנדאו

אופירה אילון

פרופ' אופירה אילון זכתה בפרס מפעל הפיס לאומניות ולמדעים ע"ש לנדאו, פרס זה נחשב לאחד הפרסים היוקרתיים בתחום התרבות האומנות המדע והמחקר.
מעבר לפרס הכספי הגבוה, הוא מהווה הערכה, הכרה והוקרה למדענים ואנשי התרבות על תרומתם ולהשפעתם על המחקר וחיי התרבות.
בין נימוקי השופטים על זכייתה של פרופ' אילון נכתב שהיא תרמה "תרומות משמעותיות על פני סקלת נושאים רחבה לנושאים שקשורים בארץ ולנושאים שקשורים בבעיות כלל עולמיות"

חיתולים רב־פעמיים לא בהכרח מועילים לסביבה. ויתור על ילד נוסף – כן

אופירה אילון

נדמה שעד לא מזמן, חיתול הבד היה סמל מיתולוגי לסביבתנות סגפנית, שמוטב להעריץ אותו ממרחק בטוח.

אבל באחרונה משהו זז. הרב־פעמיים הפכו מלא־אופציה לאופציה, ובחוגים מסוימים — לאובססיה. הטרנד תופח. באחרונה סיימה כפר סבא לחלק יותר מאלף חיתולי בד לתושבים במסגרת המיזם המרשים "עיר אפס פסולת". פרופ' אופירה אילון, שככל הידוע לא מקבלת משכורת מאף יצרן חיתולים, סבורה שלא צריך להתאבד על חיתולי הבד. "זה עשוי להיות סוג של ניקוי מצפון", היא אומרת ומסבירה שיש מחקרים רבים על "environmental moral licensing", כלומר מעשים סביבתיים בודדים, שבעיני העושה מכשירים את נזקיו בתחומים אחרים.

שבבים נגד פקקים

מנואל טרכטנברג

מסלול אוטובוס גמיש וגביית תשלום לפי מסלול הנסיעה, שעה, ומספר נוסעים ברכב: הפתרונות החדשניים לבעיית הפקקים.
האם טכנולוגיות חדשות יכולות להקל על הבעיה שעולה למשק 40 מיליארד ש"ח בשנה ולכולנו בבזבוז שעות חיים? על הפרק: ניהול חכם של התחבורה ופלטפורמות לנסיעות משותפות.  פרופסור מנואל טרכטנברג וחבר הכנסת לשעבר, נשא בפני ועדת מדע של כנסת עם הרצאה מקיפה על תכנית שפיתח במסגרת מוסד "שמואל נאמן" בטכניון ביחד שוקי כהן, אלון פרדו וניר שרב. התכנית ממוקדת בפתרונות לטווח הקצר-בינוני, כאשר בטווח הארוך דרושה גם השקעה בתשתיות להסעה המונית.

במקום לחשוש מאינטליגנציה מלאכותית, בואו נגרום לזה לעבוד בשבילינו

שלמה מי-טל

מחשבים כיום חכמים יותר מבני אדם בתחומים שונים. עם זאת, אין זה אומר שאנחנו צריכים לפחד מאינטליגנציה מלאכותית ולהתחרות נגדה. במקום זאת, אנחנו צריכים לשתף פעולה כדי לבצע התקדמות נוספת בעתיד.

הבחירות המוניציפאליות של ערביי ישראל: יותר אלימות, אבל יותר נשים

נוהאד עלי

הבחירות המקומיות בשבוע שעבר סומנו ביישובים ערביים ישראלים על ידי אלימות רבה יותר, בעיקר, אך לא רק במדיה החברתית.
טורעאן, סכנין, טובא-זנגריה, כפר כנא, לקיה וחורה חוו אלימות שכללה ירי ופגיעה ברכוש.
בקלנסואה, המועמד המוביל לראשות העיר אפילו פרש מהמירוץ בשל איומי מוות על עצמו ועל משפחתו.

כמה פוטנציאל

רחל אלתרמן

עשרות מבנים שוממים, מוזנחים ומתפוררים פזורים ברחבי טבריה, משוועים שמישהו יגאל אותם. בתי מגורים שבנייתם לא הושלמה, מוסדות ציבוריים וגם אתרים היסטוריים נדירים.
האם יש להתפלא שטבריה אינה עיר תיירות משגשגת?
המועצה לשימור: "המבנים שייכים לרשות המקומית או לבעלי בתים פרטיים".
העירייה: "עוקבים אחרי כל המבנים, לרבות בדיקת התקדמות העבודות של יזמים פרטיים, ביצוע סקר שימור ואישור תוכניות בנייה בהתאם לחוק".

פרופסור רחל אלתרמן:  בניינים נטושים משקפים עיר עם רמה כלכלית נמוכה.

לא עומדים בקצב: ישראל מאבדת גובה במדדי הפרסומים המדעיים הבינלאומיים

אלה ברזני, דפנה גץ, נועה לביד

עד ראשית שנות ה 90- ישראל דורגה ראשונה במדד הפרסומים לנפש, אך הידרדרה עד למקום ה-14. בזמן שמספר הפרסומים הישראליים נותר כמעט זהה, מדינות אחרות עשו קפיצת מדרגה.
החדשות הטובות: ישראל ממשיכה להופיע בעשירייה הפותחת בפרסומים לנפש בתחומים כמו מתמטיקה, מדעי
המוח ופיזיקה.

משרד המדע ישקיע 15 מיליון ש' במחקר בבינה מלאכותית

אלה ברזני, דפנה גץ, אושרת כץ-שחם, ערן כתר, סימה ציפרפל, אבידע שהם, רינת קליין

משרד המדע ישקיע 15 מיליון שקל בעידוד מחקר מדעי והנדסי בתחום הבינה המלאכותית, במטרה לחזק את הידע וכוח האדם בתחום. המשרד גם יעניק מלגות של 5 מיליון שקל לסטודנטים בתואר שני ומעלה בתחום, ועוד 20 מיליון שקל יוענקו למחקרי רובוטיקה. המשרד פרסם קול-קורא שמזמין חוקרים להגיש קדם־הצעות לשנת 2019.