The (un)covered damage

המסכות שנכנסו בסערה לחיינו בשנה האחרונה מיוצרות בכמויות בלתי נתפסות והופכות לאיום עצום על הסביבה.  הן זרוקות בכל מקום ומלכלכות את המרחב הציבורי, מגיעות לנהרות ולאוקיינוסים ולתוך קיבותיהם של בעלי חיים, אי–אפשר למחזר אותן, והייצור ההמוני שלהן צורך הרבה מאוד משאבי סביבה.

אולם , הנזק שהקורונה גורמת לסביבה לא מסתכם רק במסכות. העלייה חסרת התקדים בכמות המשלוחים מהסופרמרקטים נותנת גם הם את אותותיה "הנושא של המשלוחים מטורף" אומרת פרופ' אופירה אילון ממוסד שמואל נאמן בטכניון. "ובגלל חוק השקיות במרכולים השונים עברו לשקיות נייר שמשמשות אותנו לרבע שעה. הנייר הזה לא יותר ידידותי משקית  הפלסטיק"

מדינת ישראל צריכה לעבור לגז טבעי לתחבורה

גרשון גרוסמן

פורום האנרגיה של מוסד שמואל נאמן בטכניון ממליץ לממשלת ישראל לא לאחר את הרכבת: אם גז טבעי לתחבורה לא יקודם כרגע נמצא את עצמנו מפגרים שוב אחרי העולם.

הדרך הישראלית

ציפי בוכניק, שלמה מי-טל

חברת WayCare,  המסוגלת לצפות תקלות במערכת התנועה ולחזות אפילו תאונות, חתמה את העסקה הראשונה שלה, עם עיריית לאס וגאס. בישראל, לעומת זאת, עדיין מחכים. האם תעשיית ההיי-טק מאבדת תנופה? מוסד שמואל נאמן שליד הטכניון התייחס לאחרונה לנתונים מדאיגים שפורסמו במספר מקומות, המצביעים על ירידה במעמדה של ישראל כמדינה מובילה.

פקיד ממשלתי: שימוש באוטובוסים חשמליים עדיף על פני אוטובוסים מוזני גז טבעי

גרשון גרוסמן, נעמה שפירא

עלות גבוהה, יתרונות מוגבלים וקשיים טכנולוגיים ימנעו שימוש נרחב בגז טבעי לתחבורה. גז טבעי מקטין פליטות דו תחמוצת הפחמן, אולם לא מקטין פליטות תחמוצת חנקן . מוסד שמואל נאמן קורא לממשלה לקדם יישום גז טבעי בתחבורה.

למרות ההצהרות: רק שלושה כלי רכב בישראל מונעים בגז טבעי

גרשון גרוסמן, נעמה שפירא

דו"ח חדש של מוסד שמואל נאמן מצביע על מחסור בתשתיות ורגולציה בעייתית –  שמונעים מהגז הטבעי להיטמע בתחבורה בישראל. הדו"ח ממליץ לא להעלות את המס על הגז הטבעי, ולהסיר חסמים על הקמת תחנות תדלוק בו.

המדינה נכשלה בפיתוח משק הגז

גרשון גרוסמן

הממשלה טרם הצליחה להוציא לפועל את התכניות להרחבת שוק הגז הטבעי. למרות תגליות הגז וההיצע הגדול, ישראל מפגרת אחרי העולם המערבי בתחום ניצול הגז הטבעי. כך עולה מסקירה מיוחדת של מוסד שמואל נאמן. אנשי המכון טוענים שהגורם לחוסר ניצול הגז הטבעי הוא מחסור בתשתיות ורגולציה בעייתית.

להיות מהנדס במאה ה21

ארנון בנטור

ע"פ הכתבה, מהנדס במאה ה-21 לא רק יושב כל היום מול צג המחשב ומפתח נוסחאות מתמטיות או מודלים וכדי להתמודד עם עולם טכנולוגי שמשתנה בקצב גבוה, הוא צריך להיות בעל יכולות וכישורים בינאישיים ופרופסיונליים מגוונים שיאפשרו לו להצליח בתפקידו. כתבה זאת מציינת 10 יכולות כאלה.

מגדלי מגורים ישנים לא ערוכים לשריפות: "עלולים להגיע לקטסטרופה "

רחל אלתרמן

מגדלי מגורים ישנים לא ערוכים לשריפות:
"עלולים להגיע לקטסטרופה ".
בחלק מהבניינים אין מערכות לכיבוי אש, המנופים לא יכולים להגיע לקומות הגבוהות: מומחים
מזהירים כי גורדי שחקים שהוקמו לפני ההחמרה בתקינה עלולים להיות מלכודת מוות, בדומה
לשריפה בלונדון. " פרופסור רחל אלתרמן ממוסד שמואל נאמן מוסיפה, שבמיגדל טיפוסי בישראל מתגוררים פי 3 ממספר הילדים מאשר במדינות ה OECD האחרות והם נתונים בסכנה מיוחדת.

חור במגדל השן

אילת ברעם- צברי

באקדמיה מבינים שאם הם חפצי חיים (ותקציבים) עליהם להתגבר על הסלידה מהמדיה הפופולרית, לרדת ממגדל השן ולהנגיש את המחקרים שלהם לציבור 

20 מיליון ישראלים ב- 2065 : "החלו בבניית מגדלים בני 40 קומות"

רחל אלתרמן

תחזית הלמ"ס ל- 20 מיליון תושבים בישראל בשנת 2065 מעוררת גורמים בשוק הנדל"ן להתריע מפני חוסר ההיערכות לגידול המהיר. תכנון מגדלים בני 40 קומות, בניית שלוש ערים חדשות ועצירה מוחלטת של בניית בתים צמודי קרקע – כיצד אמורים להיראות הבתים העתידיים שלנו?  לפרופסור רחל אלתרמן ממוסד נאמן בטכניון יש השגות על מגורים במיגדלים כנורמה עירונית שולטת.