האם מדינות יתקשו לממן שירותי בריאות בשל משבר האקלים

אופירה אילון

ביום שני 2.12.19  נפתחה במדריד פסגת האקלים השנתית של האו"ם, ואליה נהרו משלחות גדולות מרחבי העולם. זהו כנס האקלים החשוב בשנה, והוא מאחד לדיונים בני שבועיים דמויות מכל רצף העשייה הסביבתית. במסגרת הכנס, מציגים מומחים דו"חות ונציגי המדינות מדברים על השגת יעדי הסכם פריז ורבדים שונים של המשבר הסביבתי והצורך לייצר פתרונות מדינתיים, כלכליים וחברתיים, תוך שיתוף פעולה עולמי. פרופ' אופירה אילון, אשר השתתפה בוועידה, סיכמה את רשמיה מהדיונים בהם השתתפה

חופשה לידה לגברים? "לשנות את הנורמה בה הם נתקלים בהרמת גבה"

מנואל טרכטנברג, רון לייזר

ניצול חופשות הלידה בישראל הוא מהנמוכים ב-oecd ורק 1% מהגברים מממשים את זכאותם. לפי ההצעה של פרופ' מנואל טרכטנברג, במקום להאריך את חופשת הלידה של הנשים, הגברים יחויבו בחופשה של שבועיים לפחות, ומספר השבועות בתשלום עבור שני ההורים יסתכם ב-24 במקום 15 כיום.

 בתכניתם של ינון מגל ובן כספית ב-103fm התראיינה רון לייזר, חוקרת כלכלה ומגדר במוסד שמואל נאמן. לייזר הסבירה מה המניעים שהביאו ליוזמה: "היום מחייבים נשים לצאת לחופשת לידה". לדבריה המודל בישראל מפגר ביחס לעולם ופועל לא לטובת הילד, לא לטובת ההורים ולא לטובת המשק.

 "המחקר נעשה במסגרת מוסד שמואל נאמן. המודל של ישראל כיום הוא מפגר ביחס לעולם. הוא צר, לא גמיש ולא שם במרכז את טובת הילד, טובת הילדים או טובת המשק. ההרחבה של האפשרויות משמעותה שאם אמא תרצה להיות 15 שבועות בביתה היא יכולה לעשות זאת גם אחרי הרפורמה. השינוי המשמעותי הוא חיוב הגברים לקחת שבועיים של חופשה ויש לזה כמה סיבות. הרעיון הוא שחופשת הלידה לגבר תהיה בתחילת הרפורמה כדי לשנות נורמה של אבות ומעסיקים שרוצים לצאת לחופשת לידה ואז הם נתקלים בהרמת גבה".

המלצות טרכטנברג, גרסה 2.0: די לריסון, דרוש שינוי כיוון

מנואל טרכטנברג

פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה שסיימה את המחאה החברתית לפני 8 שנים, מוטרד. פחות מהגירעון, יותר מהדרך. לממשלה הבאה הוא ממליץ לזנוח את כלל ההוצאה התקציבית לטובת תוכנית רב שנתית, להעלות את המע"מ ובעיקר לפעול להשבת אמון הציבור בממשל

"ישראל ניצבת בשלהי תקופה שבה התקבעה מדיניות תקציבית, שהפכה זה מכבר למיושנת ודוגמטית. אם לא תשונה על ידי הממשלה הבאה , נגיע למשבר". כך, במילים די בוטות בהתחשב באופיו הרגוע, מזהיר פרופ' מנואל טרכטנברג מפני סערה מתרגשת.

הממשלה מנהלת רומן עם התעשיינים – ומשאירה מאחור את הצרכנים

ציפי בוכניק, דפנה גץ, איליה זטקובצקי

כלכלנים רבים כבר קראו לממשלה לתקן את החוק לעידוד השקעות הון, המעודד בעיקר את התעשייה והיצוא. בבנק ישראל מציעים עתה רפורמה שתחליף את ההטבות ליצוא בתמיכה מאוזנת יותר בענפי המשק.

המוסדות האקדמיים נגד גישת הלמ"ס: "מסחור ידע לא נמדד בהכנסות"

ארנון בנטור, משה סידי

 ה"מטרה השלישית" של האקדמיה – העברת הידע האקדמי לתעשייה ולחברה.

אמנם קיימים מקרים מוצלחים וידועים כמו זה של חברת מובילאיי, שפעילותה התפתחה מטכנולוגיית עיבוד תמונה שפיתח פרופ' אמנון שעשוע, ממייסדי החברה, במחקריו האקדמיים. דוגמה נוספת היא קופקסון, תרופה לטרשת נפוצה שפותחה במכון וייצמן, אשר אחראית לחלק מהותי מהכנסותיה של חברת טבע. למרות זאת, דוח של מכון שמואל נאמן שהתפרסם   ב"גלובס" הציע שינוי כיוון במדיניות המגדירה את מטרותיהן של מחלקות המסחור – ממטרות כספיות למטרות של הפצת ידע לחברה ולתעשייה

ראיון רדיו עם נועם זלינגר על סימביוזה תעשייתית

אופירה אילון, גלעד פורטונה

נועם זלינגר, מחברת S4 המובילה את התוכנית הצפונית לסימביוזה תעשייתית התארח בתוכנית רדיו.

התוכנית לסימביוזה תעשייתית היא תוכנית בשיתוף משרד הכלכלה, שבונה שיתופי פעולה בין מפעלים, עסקים, אזורי תעשייה, חקלאות וארגונים- כאשר פסולת של עסק אחד הופכת לחומר גלם זול ורווחי עבור עסק אחר.

ד"ר גלעד פורטונה ופרופ' אופירה אילון משמשים כיועצים מקצועיים לפרויקט.

לינק להאזנה : לחצו כאן להאזנה

ביולוגי, מתכלה, או שזה בכלל לא משנה?

אופירה אילון

לאור תשומת הלב העולמית בנושא הפלסטיק בסביבה, עולה הדיון בתחליפי הפלסטיק. "האינטואיציה לגבי התנהגות החומרים בסביבה משתנה אינה רלוונטית. הרכב החומרים צריך להיות מאוד מוגדר וידוע, כל חומר מתנהג באופן שונה", אומרת פרופ' אופירה אילון, ראש תחום סביבה ואנרגיה במוסד שמואל נאמן והחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה.

לא גומרים מהצלחת: כך הפך בזבוז המזון העולמי לפצצה מתקתקת

אופירה אילון

לפסולת מזון יש השפעה גדולה על איכות הסביבה, בעיקר בגלל פליטות גזי חממה. פרופ' אופירה אילון מאוניברסיטת חיפה ומוסד שמואל נאמן, חוקרת בכירה בתחומי סביבה, קיימות וכלכלה, מצאה במחקריה כי קיימת  אי-ודאות גדולה בנוגע להיקף בזבוז המזון בקרב משקי-הבית בשל שיטות המדידה השונות,

וניסתה יחד עם אפרת אלימלך, במסגרת עבודת הדוקטורט שלה, לבצע סקר פסולת בקרב 200 משפחות משכבות סוציו-אקונומית 7-8 בחיפה. התוצאות פורסמו בשלושה מאמרים אקדמיים

החזרת מוחות מחו"ל –לא על הכסף לבדו

מנואל טרכטנברג

כמה תוכניות שיושמו בשנים האחרונות ניסו להחזיר את המוחות הבורחים לישראל.

מלבד הקלות המיסוי שמקבלים תושבים חוזרים, היו גם ניסיונות לשנות את התקצוב של האוניברסיטאות כדי שניתן יהיה להעסיק בהן חוקרים צעירים.

"יש נתון אחד משמעותי מאוד: הסגל הבכיר באוניברסיטאות", אומר פרופ' מנואל טרכטנברג מאוניברסיטת תל אביב וממוסד שמואל נאמן בטכניון, ששימש כיו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה עד 2014.

"בשנים 2000־2009 חלה ירידה משמעותית במספר חברי הסגל הבכיר, ומאז 2010 המגמה הפוכה והתחילה שוב עלייה במספרם".

הקריירה חשובה, הילדים יותר

מנואל טרכטנברג

שיעור התעסוקה של נשים בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי וכמוהו גם שיעור הילודה. שני אלה מחזקים את הצורך בהיערכות אחרת.

פרופ' מנואל טרכטנברג פרסם לאחרונה מסמך מדיניות עבור מוסד שמואל נאמן בטכניון ובו הוא מציע רפורמה כוללת בטיפול בגיל הרך. בין היתר, הוא מציע להכניס לתקופת "ההורות הראשונה", כהגדרתו, יותר גמישות.

עדיף שבחצי השנה הראשונה ההורים יהיו אלה שיטפלו בילד, אך לצד זאת הוא מציע להקים קמפוסים לגיל הרך עם שירותי תמיכה, הדרכה וליווי מקצועי.