כל הלמידה משתנה, כלי המדידה משתנים, וכל מה שלומדים, ממש לנגד עינינו מתהפך

שיזף רפאלי

הצ'טבוטים והבינה המלאכותית כבר משנים את עולם הלמידה, החינוך וההוראה, אומר פרופ' שיזף רפאלי, עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון וראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה. "היום הכללים נוצרים על ידי למידת מכונה, וזה כבר ללא מגע יד-אדם. "מי שרוצה מוזמן להיבהל ולכתוב ספרות מד"ב אפוקליפטית, ומי שרוצה להיות לודיטי מוזמן לעשות את זה"

לאור העובדה שכיתת הלימוד ושיטת הלימוד שאנחנו משתמשים בהן די מיושנות, איך אפשר יהיה להשתמש בצ'טבוטים לחינוך, ואיך הם ישנו את הכיתה, את המורים ואת היחס ביניהם לבין התלמידים?

ראיון בגל"צ: פייסבוק הכריזה אמש על אפשרות חדשה

שיזף רפאלי

מנכ'ל פייסבוק, מרק צוקרברג, הכריז אמש על אפשרות חדשה ברשת החברתית הגדולה בעולם – מחיקת הסטוריית הגלישה שלנו. מרק צוקרברג אומר, אתרים רבים צריכים מידע כגון עוגיות – קוקיז והסטוריית גלישה כדי לפעול, אבל צריכה להיות לכם האפשרות למחוק את הסטוריית הגלישה בכל זמן! אנחנו עובדים על גרסה דומה לכך בפייסבוק. זו הגדרה פשוטה למחיקת הסטוריית הגלישה, על מה לחצתם, האתרים בהם ביקרתם וכן הלאה. קרא לזה ניקוי הסטוריה בפשטות. אבל כמובן אל תמהרו עכשיו לנסות למחוק את ההסטוריה הפייסבוקית שלכם כי הכלי הזה יושק רק עוד כמה חודשים.

בשל המעורבות הרוסית לבחירות לנשיאות ארה'ב ב-2016, בה היא קנתה מודעות פוליטיות בפייסבוק, בין השאר. פייסבוק עכשיו תיתן לנו, הגולשים, כלים למען שקיפות בפרסום הודעות פוליטיות. נוכל לדעת מי פירסם את המודעה, כמה כסף הושקע במסע הפרסום ואלו פרסומות מוצגות לאנשים אחרים ברשת החברתית.

להאזנה לראיון לחץ כאן

באג 8200: האם המעבר של קריית המודיעין יציל את באר שבע?

ראובן גל

הדרישות שהציג השבוע משרד הביטחון כתנאי להעברת יחידת המודיעין לנגב מעלות שוב את שאלת התועלת בהעתקת מחנות צבאיים לדרום.

מחקר חדש של חוקרים ממוסד שמואל נאמן בטכניון, בשיתוף אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, שפורסם בחודשים האחרונים, גילה כי בין התחזיות האופטימיות לבין המציאות קיים פער מטריד: בעוד המדינה העריכה כי פוטנציאל המעבר לדרום עומד על כ-7,000-6,000 איש ובפועל יעמוד מספרם של  אנשי קבע שיעברו לנגב על בין 2,500 ל-3,600 —  הנה לדעת החוקרים הפרויקט עלול להסתכם בפועל במעבר של כמה מאות בודדות של משרתי קבע בלבד.

האם אפשר להאט את קצב הילודה תוך 30 שנה – ואיך משתלבים בתמונה איים מלאכותיים וחיים מתחת לקרקע?; אוכלוסיית ישראל צפויה להכפיל את עצמה עד 2048

כמה ישראלים היו בוחרים לחיות במדינה בה הצפיפות חודרת לכל תחומי החיים, שטחים פתוחים הם במחסור וחלקים גדולים של האוכלוסייה גרים במגדלים הסובלים מבעיות תחזוקה ולוקח שעות להגיע למקום עבודה? כמה ישראלים מוכנים לחיות במדינה בה התשתיות על סף קריסה ובניית בתי הספר מפגרים אחרי מספר הילדים? יש מקום כזה בעולם, או ליתר דיוק מקום כזה הולך ומתהווה. מדובר במדינת ישראל, 2048.

הדרך להתמודד עם הנושא היא מצד אחד לצמצם את הילודה ומצד שני להגדיל את השטח, המצומצם ממילא של מדינת ישראל, ע"י בנייה של איים מלאכותיים וניצול תת הקרקע.

למה מהפכת הרכב החשמלי תקועה בישראל?

אופירה אילון, עידן ליבס

יצרני רכב בעולם נערכים לייצור מיליוני מכוניות חשמליות בשנה, אבל בישראל הממשלה לא התאימה את השוק לשינוי ובכך תורמת להמשך זיהום האוויר. משרד האנרגיה: המשרד פעל לגיבוש תקנים לטעינת רכב חשמלי, ורשות החשמל משלימה בימים אלה את הסדרת הרגולציה.
על פי נתונים שריכזו ,אופירה אילון ועידן ליבס ממוסד שמואל נאמן, במחקרם נסיעה ברכב חשמלי זולה ועולה כשישית מזו של רכב המונע בבנזין או בדיזל. בראש ההמלצות שגובשו בתום הדיון של פורום האנרגיה בטכניון, הוצע לגבש תוכנית לאומית להטמעת תחבורה חשמלית ציבורית ופרטית בישראל. תחבורה ציבורית, בעיקר עירונית, צריכה להיות חשמלית, נקייה ויעילה. שילובה עם תחבורה בינעירונית כרכבות חשמליות, יכולה אף לייתר את הצורך בשני כלי רכב למשפחה. לפי ההמלצות, על התוכנית לכלול יעדים כמותיים, מדדים להצלחה ותקצוב מתאים.

הרגולטור צריך טיפול בחשמל

בחמש שנים שחלפו מאז קריסת בטר פלייס גילה עולם הרכב עניין מחודש בהנעת מכוניות בחשמל במקום בבנזין. מדינות רבות משקיעות בהקמת עמדות טעינה לציבור, בהטבות מס, בעזרה ברכישה ואפילו במענקים על בסיס חודשי ישירות לתלוש המשכורת של הנהג. ובישראל קיימת בעיה מהותית של היעדר תשתית טעינה ציבורית ומודעות נמוכה לרכב חשמלי. צוות הסביבה והאנרגיה במוסד נאמן העביר למרכז המידע של הכנסת נתונים מעודכנים בנושא.

מבחן התוצאה מראה: חוק השקיות נכשל לחלוטין

אופירה אילון

במשרד להגנת הסביבה מרוצים מחוק השקיות, שנכנס לתוקף בשנה שעברה ואוסר על חלוקה בחינם של שקיות פלסטיק ברשתות הקמעונאיות. המספרים מראים ירידה חדה בשימוש בשקיות ברשתות השיווק. בנוסף, גם “מדד חוף נקי" השתפר, כשלדברי המשרד 2017 הייתה השנה הנקייה ביותר בחופים ב-12 השנים האחרונות ולחוק השקיות השפעה ניכרת על המדד.

אולם, מספר השקיות שהציבור צורך אינו יכול להוות כשלעצמו מדד. זאת משום שמטרת החוק אינה צמצום מספר השקיות הנצרכות אלא צמצום הנזק שלדעת המחוקקים גורמות אותן שקיות.

העבודה שנעשתה במוסד שמואל נאמן מציגה עד כמה השקיות אינן מהוות מטרד סביבתי כה משמעותי, וכי קיימות דרכים אחרות (במקום קנס כה גבוה על הצבור) שניתן להשתמש בהם על מנת להפחית את השימוש בשקיות.

המגזר הכפרי בישראל מקופח

רחל אלתרמן

מחקר חדש של פרופ' רחל אלתרמן מהטכניון מוכיח: המגזר הכפרי־החקלאי בישראל מופלה לרעה כפי שלא מופלה מגזר כפרי באף מדינה מפותחת. קיבוצים ומושבים סובלים מאפליה שלטונית מכוונת שמקורה בדעות קדומות ובדימוי מסולף. כלפי הקיבוצניקים והמושבניקים משתמשים בשפת גינויים המזכירה ולו במעט את השפה שבה תוקפים האנטישמים את היהודים. מתארים אותם עשירי הארץ הסוחטים את הקופה הציבורית וגוזלים פריווילגיות על חשבון אחרים – בשעה שהמציאות הפוכה.

המגזר הכפרי בישראל ,מקיבוצי ספר עד מושבי עולים, נרמס על ידי מדיניות קרקעית של ממשלות ורשויות ומוחלש כלכלית, חברתית הפוליטית. כה מוחלש שוויתר ,בלית ברירה, על מרבית זכויותיו. במחקר נמצא כי "סל הזכויות" לקרקע ודיור של החקלאים בישראל נמוך ב״ 50% עד 80% מ״סל הזכויות" של חקלאים בכמה מדינות OECD כמו פורטוגל, ספרד, צרפת, איטליה, הולנד, פולין והונגריה.

היכונו למהפכה: שנת 2018 צפויה להפוך רכבים חשמליים לסטנדרט

אופירה אילון, עידן ליבס

שנת 2017 שברה שיאים בכל מה שקשור למכירה של רכבים היברידיים חסכוניים בדלק. האם שנת 2018 תהיה שנת הפריצה של הרכב החשמלי ?
לדברי פרופ’ אופירה אילון ממוסד שמואל נאמן לחקר מדיניות לאומית, המדינה, נותנת שתי הטבות לרכבים היברידיים: “הראשונה היא מס קניה נמוך, השנייה מקבלת תוקף כאשר מדובר ברכב צמוד מליסינג – אז הנהג מקבל זיכוי חודשי על מאות שקלים על שווי השימוש ברכב".

"הרכב ההיברידי מתקרב כיום ליעילות המקסימלית שהוא יכול להגיע אליה", אומר עידן ליבס, גם הוא ממוסד שמואל נאמן. "היברידי הוא רק שלב בדרך לרכב החשמלי”. אם 2017 הייתה השנה של הרכבים ההיברידיים, לפי ליבס, הרי שהשנה הנוכחית היא שנת מפנה עבור הרכבים החשמליים. “ב- 2018 אנחנו הולכים לראות שינוי בהיצע הרכבים, שיאופיין בכניסתם של הרבה דגמי מיינסטרים ויציאה משוק הנישה"

הפערים יישמרו: אנשי הקבע שיעברו לדרום יתגוררו בשכונות היוקרה של הנגב

ראובן גל, אמיל ישראל, ערן לק

מחקר חדש קובע כי למעבר בסיסי צה"ל דרומה לא תהיה השפעה
חברתית-כלכלית משמעותית על הנגב: הבסיסים יהיו מנותקים מסביבתם, ואנשי הקבע יתגוררו בפרוורים מבוססים או ביישובים שיקומו עבורם.
זהו המחקר השלישי שמגיע למסקנות דומות